כתלמיד הרצי”ה, אני חש כאב עמוק על ממשלה בישראל, שנשענת על קולות הרע”מ שנשמעים כמו שני הפכים, בערבית ובעברית – זהו פגם חמור בממשלת המדינה היהודית ותקדים היסטורי מסוכן – אבל אני חש בכל כולי את הפסוק המפורסם ההוא: “מאת ה’ היתה זאת – היא נפלָאת בעינינו”
חוסר אמון עמוק
רק חוסר אמון עמוק מונע הקמתה של ממשלה לאומית, שיש לה רוב ברור בעם ובכנסת; בימים האחרונים מתברר שוב ושוב, שחברי כנסת מסיעת ‘תקוה חדשה’ בראשותו של גדעון סער, פשוט אינם מאמינים לשום הבטחה או התחייבות מצידו של בנימין נתניהו, ולא חשוב מי השליח – הם אומרים בגלוי, שנתניהו הפר כל הבטחה וכל התחייבות – אפילו כשהתחייב בחקיקה לפנות את מקומו לבני גנץ, הוא גרר את מדינת ישראל לבחירות נוספות כדי לחמוק מן ההתחייבות הזאת.
חכמה פוליטית – מאחדת!
יאיר לפיד כמו בני גנץ כמו נפתלי בנט, רוצים מאד בהידברות ובשותפות פוליטית עם החרדים, ואם החרדים יסכימו לכך, ב-16 אצבעות חבריהם הם יכולים להקים ממשלה עם רוב יהודי, וגם למנוע את משרד האוצר מאביגדור ליברמן; אבל אם החרדים ימשיכו לדבוק בנתניהו מבלי לחשוב בראש פתוח, דווקא אז הם עלולים לקבל את ליברמן במשרד האוצר
חוסר אמון בבני גנץ
בני גנץ איש טוב ויקר, אבל איננו מנהיג.
ברכה וכאב
ברוך השם, קמה ממשלה מייצגת של רוב עם ישראל, בלי ‘משת”פ עם ‘המשותפת’, ובלי גלי השנאה שאינם בונים שום עתיד לישראל ביתנו – כל זה בזכותם של בני גנץ, יועז הנדל וצבי האוזר, הראויים להערכה רבה!
מנהיג וחולשותיו
ברור לכל בר דעת בעולם, שמדינת ישראל הצליחה בצורה בלתי רגילה בשלב הראשון של ‘מלחמת העולם’ מול הנגיף
בחירות חוזרות
בשתי מערכות שונות נכשל יו”ר הליכוד בנימין נתניהו במערכת הבחירות הכפולה – ויושם לב – הוא לא נכשל כראש הממשלה, אלא כיו”ר מפלגתו!