יש קוד ידוע במדינות דמוקרטיות, שעל פיו מכבדים את ההכרעות בקלפיות, במוסדות הנבחרים, ובמערכות המשפט, גם אם יש ‘בטן מלאה’ נגד הכרעה כזאת או אחרת.
בבחירות יש רק מפסידים
זוכה בבחירות מי שהמתחרה מולו מפסיד – אילו היו הזוכים מקבלים את הפסד המתחרה כהזדמנות (נוספת?!) עבורם להוכיח את עצמם, היה האוויר צלול יותר והכל היה נראה ונשמע טוב יותר.
ברכה וכאב
ברוך השם, קמה ממשלה מייצגת של רוב עם ישראל, בלי ‘משת”פ עם ‘המשותפת’, ובלי גלי השנאה שאינם בונים שום עתיד לישראל ביתנו – כל זה בזכותם של בני גנץ, יועז הנדל וצבי האוזר, הראויים להערכה רבה!
אהבה ושנאה – מבחן פשוט
האם קרה לנו נס? בראש חודש ניסן, ברגע האחרון ממש, הסכים בני גנץ להציע את עצמו ליו”ר הכנסת כדי להשאיר דלת פתוחה לאחדות בעם ישראל היושב בציון, ולעצור את החיבור המסוכן עם אויבים מוצהרים של הזהות היהודית במדינת ישראל
שכנעו בהחלטות לטובת האזרחים
התיקו הפוליטי מחייב בחירות שלישיות לצערנו, וכלל לא בטוח שתושג בהם הכרעה, אולם את מאמצי השכנוע במערכת הבחירות אפשר גם להפוך למנוף חיובי
שלוש אזהרות
כשם שחובה להיאבק נגד השחיתות בלי לענות נחקרים, כך חובה לעשות זאת בלי הדלפות ובלי ‘עדי מדינה’
איך נעמוד מול שנאת חינם?
רגילים לצטט את דברי הגמרא (יומא ט ע”ב) ש”מקדש שני… חרב… מפני שהיתה בו שנאת חִנם”, כאילו בבית ראשון לא הייתה… זו בוודאי אי הבנה בלשון הגמרא, שרק רצתה להוכיח עד כמה חמורה ‘שנאת חינם’ – לפחות 7 מלחמות אחים היו בין שתי הממלכות יהודה וישראל ובתוכָן, מאז הפילוג שקרע את מלכות דוד ושלמה לקרעים (כנבואת “אחיה השילֹני”
יש אכזבה וחוסר אמון – תתמודדו!
כמעט כל הסוקרים צופים ירידה חדה בבחירות החוזרות!
משמעות המספרים האלה ברורה – לא מדובר כלל ב’עייפות’ מצד הבוחרים אלא באכזבה עמוקה וחוסר אמון כלפי המערכת הדמוקרטית בכלל, וכלפי נבחרי הציבור בכל המפלגות בפרט!
כשמנהלי המערכה תוקפים אלה את אלה, גם בהשמצות קשות, האם הם מבינים שהם קודחים חורים בספינה של כולם, של כולנו??