מדוע לא נזכר היובל בספר שמות, וגם לא בספר דברים?
מדוע לא נזכרו דלים ואביונים בפרשת שביעית ויובל בספר ויקרא?
האם יחדל, או לא יחדל אביון מקרב הארץ?
להתחיל מבראשית
בכל התנ”ך אין אפילו מקום אחד שמזכיר יחד את שכם ואת עיבל! בכל מקום ששכם נזכרת אין עיבל, ובכל מקום שעיבל נזכרת אין שכם! תדהמה!
הר גריזים מוזכר עם שכם פעם אחת בתנ”ך, במשל יותם – עיבל גם לא פעם אחת – לולי גילוי האתר במקום הבלתי צפוי, לא היה עולה על דעתי אפילו לבדוק דבר כזה.
נהגי מוניות ורופא בירושלים
אחת החוויות המעניינות ביותר מאז ששת הימים היא נסיעה במונית בירושלים עם נהג ערבי. אבל אתה בדרך כלל לא מצפה לשמוע מנהג מונית ערבי דבר תורה!
מעמד האִשה – זכות הצבעה לנשים בבחירות הראשונות
נשים כולן מצביעות, וחוץ מן החרדים גם מנהיגות, אך הוויכוחים על ערכי המשפחה ועל מעמד ההלכה בחיים המודרניים נמשכים ביתר שאת – ונדחקים לקצוות!
האם למדנו משהו ממחלוקת הרב קוק עם הרב עוזיאל לפני מאה שנה?
האם השתנה משהו יסודי בהנהגת הציבור הדתי-ציוני המפולג קשות בתוכו?
האם השתנה משהו יסודי בהנהגת הרבנות הראשית ותומכיה?
האם יש סיכוי להנהגה תורנית והלכתית שרוב הציבור הישראלי ירצה בה?
למה חרב משכן שילֹה?
נשים מקודשות לאיש מבקשות גט, כי האיש עזב אותן וחי עם אשה אחרת – הדיינים דוחים את הגט שוב ושוב, לא לילה אחד ולא עשרה לילות, אלא חודשים ושנים – עד שהבעל המקדש יתרצה ויסכים לתת גט ולשחרר את אשתו, אחרי שתוותר על דרישותיה!כל הסיבות ההלכתיות לכאורה נכונות, אבל נשים מקודשות לאיש חיות לבדן ליד ‘משכן שילֹה’ ובוכות חודשים ושנים?!? ואם יש ניאוף, על מי רשום הניאוף בעיני הנבואה, וב’בית הדין שבשמים’?
ללמוד להרגיע
ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט צדק בהחלט בתחזיות הגל המתעצם, וניסה בכל הדרכים להשפיע על הציבור להתחסן, ועל שותפיו לנקוט בצעדים חריפים לפני הגל – אולם הצלחתו הייתה מוגבלת מאד; רבים משותפיו סירבו להיכנס ללחץ שלו, והציבור שטרם התחסן לא נשמע להפצרות וללחצים.
חומש והדרך אליה
התמיכה בחומש כיישוב מוכר היא בסיסית אצלי, ואיננה נובעת מן הרצח המזעזע; גם אינני מתחבר כלל לשיח שבעקבות הרצח, על ‘תגובה הולמת’ לעומת ‘פרס לטרור’ –
עם ישראל צריך לשבת על פסגת חומש ולהשקיף מלמעלה אל צפון השומרון, ודרומה אל שבי שומרון, וגם על אזור חדרה, מתוך אחיזה שורשית בארץ אבותינו, ובשליטה ביטחונית איתנה, שדווקא פסגת חומש מאפשרת.
מי מנותק מהמציאות?
שרים ושרות בממשלת ישראל מאשימים אלה את אלה (בין היתר) בניתוק מהמציאות בשאלות הקריטיות
מי המתקיף ומי המתגונן בעימות הדמים הישראלי פלסטיני? מי החזק ומי החלש? מי חייב להגביל ולבלום את תגובותיו? ובעיקר, מי הכובש ומי הנכבש?