הרב יהודה אלקלעי הבין כי תחיית ישראל תבוא עם תחיית השפה יחד: “הכרח גדול הוא אצלנו לקבץ פזורנו מארבע כנפות הארץ להיות לאגודה אחת, כי בעוונותינו הרבים מפוזרים אנו ומפורדים מאד איש מאחיו, כי לכל מדינה ומדינה יש להם [ליהודים] כתב ולשון מיוחד ומנהג מיוחד, מה שמפריד הקיבוץ ומעכב הגאולה […].
נס הפרחת השממה
התרגלנו לראות את ארץ ישראל פורחת, עד שאנחנו לא שמים לב שזה נס מבחינה אקלימית, גיאוגרפית והיסטורית * לפני ההתעוררות הלאומית הייתה ארץ ישראל “עֲטוּיַת שק ואפר”, וקיימה אחת לאחת את הקללות מחומש ויקרא * אבל נבואות הנביאים התגשמו, וארץ ישראל נתנה יבולה, עד שהביאה יפני אחד לומר: עם ישראל נתן לעולם את התנ”ך ואת הטפטפות
נס קיבוץ גלויות
אני רואה בקיבוץ גלויות את הנס הגדול ביותר בכל ההיסטוריה האנושית, מפני שאין עוד עם ששרד אלפי שנים בכל קצות הארץ וחזר לארצו. אף בהיסטוריה היהודית – גם יציאת מצרים וגם שיבת ציון מבבל באו מכיוון אחד ובראש אחד; הן לא היו קיבוץ גלויות. אין אדם שראה מעולם תופעה כזאת, עד ימינו.