כותרת מוזרה באתרי החדשות מנסה להרעיש: שלד של חזרזיר מלפני 2,700 שנה התגלה בחפירות בירושלים. החוקרים מעריכים כי בתקופה של בית המקדש הראשון אכלו גם חזירים: “הממצא מעיד שחלק מתושבי העיר לא הקפידו באופן מלא על האיסורים המקראיים”.
אלא שממצאים כאלה דווקא תואמים לעדויות שבמקרא על ירושלים של ימי המלוכה.
מקדש מצֵבה מימי האבות בעיר שָלֵם, לימים ‘עיר דוד’
בזכות גניזת חזקיהו, יכולים אנו לחשוף ולגלות מקדש מצֵבה קדום, ובתוכו בית בד ליציקת שמן על ראש המצֵבה. כך אנו זוכים לגעת באלף שנים של פולחן ‘מונותיאיסטי’, מימי “מלכיצדק” ו”אברם העברי”, עד גניזתו בשמירה קפדנית, בימי חזקיהו!
יום החורבנות, ט’ באב – פתח לישועות?
הגלות היהודית כבר חרבה ב’חורבן השלישי’, ואסור, ממש אסור, לדחות עוד את ה’קץ’! אין עוד גלות יהודית – אנחנו נמצאים בגאולה של ‘קיבוץ גלויות’!
ארון הברית – אחד! או שניים ויותר? איזה ארון יצא למלחמה?
.בחפירות שנערכו בחר קיאפה בעמק האלה נחשפה עיר-מצודה יהודאית, חד-תקופתית, מן המאה ה-10 לפנה”ס
החופרים מציינים את פסוקי “ארון הא-לוהים” שהיה נייד ואף יוצא למלחמה, אולם אינם מבחינים בין “ארון העדות” שבו נשמרו לוחות הברית, לבין ‘ארון היוצא למלחמה’.
ארון הברית וארון הא-להים בספרי שופטים ושמואל – ארון אחד או שני ארונות?
כבר תפקידו ההיסטורי של שמואל הנביא (אחרי חורבן המשכן בשילה) היה, ללמד את עם ישראל דרכי עבודת ה’ וקרבתו, גם בלי משכן ובלי ארון, בדומה ליחזקאל בימי גלות בבל, ולחכמי המשנה בדור יבנה – ולהכשירם להיות ראויים להשראת השכינה מחדש, במקום אשר יבחר ה’.
הגאולה – לא בדור אחד, ולא במהלך אחד
יש האומרים שההבאה אל הארץ כולה, מכוח השבועה לאבות, ונתינתה מורשה לעם ישראל, רק היא גאולה תיקָרא, ואילו הצלה מעבדות, ויציאה מן הסבל וממצוקת הגלות (=’מקלט בטוח’), היא רק שאיפה של קיום, ושם גאולה לא ייקָרא עליה. חז”ל, לעומת כל אלה, אומרים כי כולן לשונות של גאולה הן. ברוכה היא הציונות הקיומית, שעיסוקה ביציאה הפיזית ממצוקת הגלות, ובהצלה מן המוות והעבדות, זאת שרואה בישראל ‘מקלט בטוח’ ליהודים, או לפחות סיכוי לכך.
ארבע גאולות ותהליך הגאולה
האם יש סתירה (כפי שרבים מדמים) בין גאולה בבת אחת, לבין תהליך גאולה מתמשך, שיש בו מעלות ומורדות, משברים וייסורים? יציאת מצרים מלמדת אותנו שאין כל סתירה. בחצי הלילה פסח מצרים התרחש מהפך של רגע אחד.