שגיאה חמורה ביותר תשגה הרבנות הראשית אם תפעיל סמכות (לפי החוק המוצע כעת) כדי לפסול דיינים מאיר פנים ומקצרי גיור, ותחזיר את היקפי הגיור לצמצום הנוהג כיום! את הפירות המרים של שגיאה זו נאכל כולנו בהיקף נישואי התערובת המסכנים את זהותנו כחברה יהודית במדינת ישראל.
ברכת המזון – חיובה מן התורה – דווקא בימי השפע!
מנהגי האכילה שמחליפים פת לחם בדגניים של בוקר, בשר ואורז, ירקות ותפוחי אדמה של צהרים, או של ערב, עם ויתור נרחב על פת חיטה (ודומיה), פשטו דווקא בחברת שפע, עשירה ושבעה, ובמיוחד באירועים חגיגיים – ‘אוכלים כמו פר, ומברכים כמו פרפר’, ‘מרוויחים’ זמן של נטילת ידיים וברכת המזון, כאילו כל אלה רק לטורח עליהם.
הודיה לימי תקומת ישראל
עיקר העיקרים הוא להודות לה’ על כל הטוב, ועל הניסים הגדולים שמלווים את תקומת ישראל כבר יותר מ-180 שנה (מאז שנת הת”ר; 1840 למניינם)
מה זה ‘בחור ישיבה’?
עשור לפטירתו של הרב יהודה עמיטל זצ”ל הפעם הראשונה שבה פגשתי את הרב עמיטל הייתה בכסלו התשכ”ח. עמיתי, ר’ חנן פורת, היה עסוק רובו ככולו בכפר עציון שאך החל להיבנות, ובהכנות להקמת הישיבה, ואני סייעתי במידת יכולתי. נהגנו להיפגש בחדר האוכל של ישיבת מרכז הרב ולשוחח על הדברים שצריכים להיעשות. יום אחד סיפר לי חנן […]
אין טהרה באמבטיה
בתוך ‘עולם הפוך’ ומבולבל, מוכה מגפת קורונה, קצת קשה להסביר מושגים בסיסיים של חיי טהרה, אבל אין לנו ברירה, מאחר שנשמעים גם רעיונות חסרי יסוד בהלכה ובמציאות כמו ‘טבילה באמבטיה’ בשעת הדחק.
פסח, חג המצות והאביב
ניתן לצפות כי גם בפסח נמצא שני חגים מקבילים: חג היסטורי, זכר ליציאת מצרים, וחג אביב חקלאי, המציין את ראשית קציר השעורים בארץ ישראל. ואולם למרבה הפלא, אנו מוצאים שני חגים היסטוריים שונים הקשורים ליציאת מצרים: פסח וחג המצות, ומנגד איננו מוצאים בתורה עדות לקיומו של חג אביב חקלאי החל באותם ימים.
פסח מתחיל “בין הערבים” (=אחרי הצהרים)
בניגוד לכל שבת וחג – פסח לא מתחיל בערב, אלא מחצות יום י”ד בניסן ואילך, מפני שעיקר עניינו הוא שינוי הטבע ופריצת הנס לתוכו, כך ש’בוקר’ הפסח חל בחצות הלילה, כפי שגאולת ישראל ממצרים החלה בחצות הלילה.
לא לדחות טבילה – ללכת לים!
לכו לטבול בים! בכינרת!
לא דוחים טבילה!!