המטרה חייבת להיות להוריד מן הכבישים לפחות 20 אחוז מכלי הרכב בשעות העומס, לחסוך סכומי עתק המושקעים בהרחבת נתיבי תחבורה שאף פעם לא תשיג את הגידול הצפוי בכלי הרכב.
מלחמת אחים – חס ושלום!
מכתב גלוי לאחים המומים: אני מבין היטב את התחושות ואת הכאב, אבל דווקא כמי שעבר את התופת הזאת במדינת ישראל, מדינת היהודים, ולא איבד תקווה ואמונה, ודבק ביושר ובמוסר ובחוק, אינני יכול שלא להציב בפניכם תמרור ‘עצור’!
סוף עידן
רק אם יתיישבו יחדיו מובילי המחנה “מן הקצה אל הקצה” וימצאו חיבור, אולי תימצא תקווה ונחמה, שרוב הציבור יוכל להתחבר אליה – אין ספק שזה מה שהרב חיים דרוקמן זצ”ל היה רוצה לראות כאחדות אמונית, תורנית וישראלית, היוצאת לאור עולם.
זהירות, ממשלת ישראל!
בבחירות האלה הייתה התערבות ברורה של יד ה’ בהשגחתו עלינו, לעצור את טירופי הבחירות – לנגד עינינו, שתי מפלגות מן הקצה, נפלו על גבול אחוז החסימה, לפחות 4 מנדטים אבדו לגוש מחרימי נתניהו, ונפלה הכרעה. זה לא קרה בזכות נתניהו ותומכיו, אלא רק בגלל הפיצול במחנה מחרימיו, ובזכות אחוז החסימה! כפסע היה בין תוצאה זו, לבין המשך הטירוף.
עצמאות הלכתית לרבצ”ר
אם חס ושלום יכפיפו את הרבצ”ר מבחינה הלכתית לרבנים ראשיים מתוך מגמה להשליט הלכות ‘פיקוח נפש’ מצמצמות על לחימה בשבת בצה”ל, ייאלצו תלמידי חכמים שלחמו בגופם ויודעים איך צבא מתנהל, להורות לתלמידיהם המשרתים למלא פקודות מפקדיהם הלוחמים, ולא להתחשב ברבנות הצבאית אם זו תאבד חלילה את עצמאותה ההלכתית – חובתנו לשמור על צה”ל ועל עצמאותו ההלכתית של הרבצ”ר.
לא פחות מנס
מי שמאמין בהשגחת ה’ עלינו לא יכול להתייחס לתוצאות הבחירות כמו לתופעה טבעית, רק פרי המאבק העצום שהתנהל עד לבחירות, ואף במהלכן, כי שתי מפלגות שהיו על סף אחוז החסימה ולא עברו, אינן פרי המאמץ הטבעי, אלא גילוי ברור של יד ה’ לטובה על מחנות מאמיניו בארץ הזאת, והצלת מדינת ישראל מתוהו ובוהו מתמשך אל סיכוי טוב ליציבות.
כוחות הביטחון – גם משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר
בתחילה היו מזכירים רק את חיילי צה”ל, שכולנו קשורים אליהם בלב ונפש כי הם בנינו (ובנותינו), אך בשלב מסוים הוסיפו גם את ‘כוחות הביטחון’, שבלעדיהם באמת אין ביטחון, אך חשוב לשמור על חשאיותם, כנראה גם בתפילה.
זמן אלול – ראש השנה לישיבות
באוזני צעירים וצעירות, ביניהם נכדים ונכדות, אני אומר: לכו ללמוד תורה לשמה בחופש שבישיבות ובמדרשות, בשמחה ובטוב לבב – כאשר תחזרו ללימודי תעודה ומקצוע, תזכרו שאתם רוצים ואתם בוחרים מה ללמוד, ואז תראו את המבחנים כפרי החלטות שלכם, ותקחו עמכם את העושר הגדול של לימוד התורה לשמה, לכל חייכם, בבחירה חופשית.