העולם התורני והחברה הישראלית כולה חייבים לשנות את השיח בימי הצומות ובשלושת השבועות האלה, ולעסוק בשאלות המוסריות הכבדות שגרמו – ועלולות לגרום – הבקעת חומות וחורבן.
ימי ספירת העומר – שמחה או חרדה?
ימי ספירת העומר בטבעם החקלאי הם ימי שמחה וחרדה גם יחד, וכפי שנֹגה הראובני היה אומר: חקלאים קדומים בארץ ישראל היו סופרים ימים אלו גם בלי שום מיווי, בציפיה עם חרדה – “עבדו את ה’ ביראה, וגילו ברעדה” (תהילים ב’, יא).
ימי ספירת העומר – אבלות או זיכרון?
כיוון שמנהגי האבלות לא נזכרו כלל בתלמוד, לכן ברור שאין לאבלות זו תוקף הלכתי כמו צומות החורבן. בימינו, כאשר זכינו לחידוש הריבונות היהודית עם צה”ל ב”מדינתם של רבי עקיבא ובר כוכבא, שקמה מחדש 1813 שנה אחרי שחרבה בביתר” (כדברי דוד בן גוריון דלעיל), עיקר העיקרים הוא הזיכרון ולא האבלות!
בימינו, כאשר זכינו לחידוש הריבונות היהודית עם צה”ל ב”מדינתם של רבי עקיבא ובר כוכבא, שקמה מחדש 1813 שנה אחרי שחרבה בביתר” (כדברי דוד בן גוריון דלעיל), עיקר העיקרים הוא הזיכרון ולא האבלות!
ימי הספירה – חרדה או שמחה
מתוך סדרך ההרצאות בית מדרש ירושלמי של מרכז חיבה הרצאה של הרב יואל בן נון “ימי הספירה – חרדה או שמחה?” ההרצאה התקיימה דרך הזום בתאריך ט”ו אייר 27/4/21
השואה – חורבן הגלות
החורבן השלישי שפקד את עם ישראל הוא חורבן הגלות בשואה עם כל הקהילות, בתי הכנסת ומרכזי לימוד התורה – שני החורבנות הראשונים היו בארץ, והשלישי בגולה.
מו”ר הרצי”ה קוק זצ”ל: מהו ‘כלל ישראל’
בדיגוד לאתרוגים, שיש בהם טעם ויש בהם ריח, יש בהם תורה, ויש בהם מצוות…”, הערָבות נטולות הטעם והריח, אך בלעדיהן אין מצוות נטילה, ולא יועילו אלפי אתרוגים.
ראש חודש
ברוך השם בורא עולם, שנתן בברואיו תבונה ויכולת להתבונן במעשה בראשית!
מזמור ק”ז | יום העצמאות
הרב יואל בן-נון, במאמרו “שיר מזמור ליום עצמאותנו”, טוען כי הרבנות הראשית עם קום המדינה רק חשפה את כוונתו המקורית של משורר התהילים, שייעד מזמור זה, כשיר נבואי, לכבוד עצמאותה של מדינת ישראל כמדינת קיבוץ גלויות.
פורים או פסח?
בשנה מוזרה זו, בצל הנגיף המשחית בעולם כולו, חווינו כאן בארצנו את הניגוד העמוק בין פורים לפסח – חגיגות פורים הולידו את העוצר של פסח!
מוטלת עלינו חובת החרות לחזור ולהפוך את המשוואה, כדי שנוכל לצאת מסגר לחרות במדינתנו העצמאית.
פסח וחג המצות – שני חגים ולא אחד
פסח וחג המצות בתורה הם שני חגים מחוברים, ולא חג אחד שמתחיל בקרבן פסח. הכפילות הזאת איננה קשורה ללוח הכפול, כי גם הפסח וגם חג המצות קשורים לנס ההיסטורי של יציאת מצרים, ולשניהם נקבע תאריך בלוח החודשים הירחי. אולם הפסח מופיע בתורה ובנביאים בפני עצמו, בלי חג מצות, בצורות דומות ושונות, ולפעמים גם בלי תאריך בכלל, במשמעות של הצלה פלאית.