דבר ה’ מיועד לכולם

היכן כתוב בתורתנו ‘זמן מתן תורתנו’?

בקריאה המקובלת גם ב’עולם התורה’, וגם ב’עולם האקדמי’, ‘זמן מתן תורתנו’ לא כתוב במפורש בתורה, וגם בגמרא יש מחלוקת איך לחשב את הימים, לפיכך חושבים רבים וטובים ש’זמן מתן תורתנו’ בחג השבועות מקורו בנוסח התפילה המתאים לדעה בגמרא, שבששה “בחדש השלישי” נשמעו “עשרת הדברים” מפי ה’ בהר סיני – ואילו בתורה, ספירת העומר לא נקבעה לספירת הימים מיציאת מצרים עד ‘מתן תורה’, כי היא מציינת רק את החקלאות בארץ ישראל, “מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה” (דברים ט”ז, ט) בציפיה הדרוכה מקציר השעורים אל קציר החיטים! לכן, הפסח וחג המצות מציינים את יציאת מצרים, ואילו חג השבועות מציין את הקציר של ביכורי החיטה בארץ ישראל.

אולם כל זה מעיד על קריאה לא שלמה ולא מלאה, בתורה!

שמיטה או שבת הארץ?

מדוע לא נזכר היובל בספר שמות, וגם לא בספר דברים?
מדוע לא נזכרו דלים ואביונים בפרשת שביעית ויובל בספר ויקרא?
האם יחדל, או לא יחדל אביון מקרב הארץ?

גיור רחב ימנע נישואי תערובת

שגיאה חמורה ביותר תשגה הרבנות הראשית אם תפעיל סמכות (לפי החוק המוצע כעת) כדי לפסול דיינים מאיר פנים ומקצרי גיור, ותחזיר את היקפי הגיור לצמצום הנוהג כיום! את הפירות המרים של שגיאה זו נאכל כולנו בהיקף נישואי התערובת המסכנים את זהותנו כחברה יהודית במדינת ישראל.

ימי הספירה – חרדה או שמחה

מתוך סדרך ההרצאות בית מדרש ירושלמי של מרכז חיבה הרצאה של הרב יואל בן נון “ימי הספירה – חרדה או שמחה?” ההרצאה התקיימה דרך הזום בתאריך ט”ו אייר 27/4/21


להתחיל מבראשית

בכל התנ”ך אין אפילו מקום אחד שמזכיר יחד את שכם ואת עיבל! בכל מקום ששכם נזכרת אין עיבל, ובכל מקום שעיבל נזכרת אין שכם!       תדהמה!
הר גריזים מוזכר עם שכם פעם אחת בתנ”ך, במשל יותם – עיבל גם לא פעם אחת – לולי גילוי האתר במקום הבלתי צפוי, לא היה עולה על דעתי אפילו לבדוק דבר כזה.

“לך-לך” – שירים ופרשנות

חיפשתי בתורה, בכל התנ”ך, במדרשים ובפרשנים לדורותיהם, ולא מצאתי מה אמר “אברם” ל”שרי” בתחילת דרכם, “לך-לך” על פי ה’, עד שמצאתי תשובה נפלאה בשירו של עידן רייכל על “לך-לך” מאתיופיה לירושלים –

כל מילה מדויקת לסיפור התורה על “לך-לך” הראשון, בלי לדעת ‘לאן’, בנדודי אוהל בלי בית, בלי לדעת ‘מתי’ אם בכלל יבוא ‘אושר’ הבן הנכסף כל כך, כאשר “שרי” עקרה, ואיך יצחקו ‘כמו גשם’, כאשר ייוולד יצחק –

שמחת האסיף או דין על המים?

אין שמחת אסיף של יבולי השנה שעברה, בלי דאגה ותפילה למים של השנה הקרובה, וחז”ל הבינו היטב את משמעות צמחי המים דווקא בתוך חגיגת האסיף

מלחמת אחים קטלנית בכבישים

לעומת החסד הגדול שזכינו בו במערכת “עלות השחר”, שלא “נפקד ממנו איש”, ספגנו מיד אחר כך שבוע דמים קטלני בכבישים עם 18 הרוגים – נתאר לעצמנו איך היינו מרגישים מול מכה כזאת במערכה צבאית! בלי ספק הייתה קמה ועדת חקירה.
בכבישים אנחנו הורגים באחינו ובבני דודנו, וכולנו בסכנה חמורה! זאת מלחמה ממש!

עלות השחר בתשעה באב?

האם באמת עלה השחר בתשעה באב התשפ”ב? לפני כל השטויות של המאבק הפוליטי בתוכנו, הבה ונשים לב לשאלות המכריעות:

יושג הסכם עם לבנון על הגבול הימי, או לא?

תפרוץ מערכה צבאית בצפון ובים, או לא?

אם תפרוץ, האם תהיה קצרה או ארוכה?

האם ישראל שומרת על ההפתעה הגדולה של הלייזר החדש שהפך ‘מבצעי’ (ואף הוצג לנשיא ביידן), נגד האיום של חיזבאללה ואיראן בנחילי כטב”מים?

התשובות לשאלות האלה חשובות הרבה יותר מכל מערכת הבחירות ההזויה הזאת, מפני שבכוחן לעצב מציאות חדשה במרחב כולו.

נהגי מוניות ורופא בירושלים

אחת החוויות המעניינות ביותר מאז ששת הימים היא נסיעה במונית בירושלים עם נהג ערבי. אבל אתה בדרך כלל לא מצפה לשמוע מנהג מונית ערבי דבר תורה!

70 למדינת ישראל

01.01.18 תוכנית ראיונות אחת על אחד, ובה יתארח מידי יום אדם
שההיסטוריה האישית שלו שזורה בהיסטוריה של ישראל: מדינאים, אנשי ביטחון, פוליטיקאים ודמויות מובילות בתחומי התרבות והבידור

70 פנים עם ליאת רגב | הרב ד”ר יואל בן נון

מזמור ק”ז | יום העצמאות

הרב יואל בן-נון, במאמרו “שיר מזמור ליום עצמאותנו”, טוען כי הרבנות הראשית עם קום המדינה רק חשפה את כוונתו המקורית של משורר התהילים, שייעד מזמור זה, כשיר נבואי, לכבוד עצמאותה של מדינת ישראל כמדינת קיבוץ גלויות.

ספרים